זה היה עוד יום חם בתל אביב החדשה, כאשר חבורה של שלושה אנשים לבושים במעילי עור משופשפים, מגפיים כבדות, ושיער פנים מסוגנן נכנסו לחנות פח קטנה בעיר.
בחנות היתה אישה צעירה, היא ניקתה עם סמרטוט יבש את האבק מהדלפק, והרימה את מבטה לאנשים בעת נכנסו לחנות במבט אדיש.
"תחסכי את ההקדמות חומד" אמר הגדול מבין החבורה ושלף רובה שנראה כמו שני צינורות מתכת מחוברים אחד לשני בברגים, כולו עטוף בדבק איזו וכיוון אותו כלפיה "אני לא פוחד מהשופטים פה, ולא חושש לקחת חיים, את כל הכסף מהקופה, עכשיו"
המבט האדיש על פני הילדה עבר לחצי חיוך אדיש גם כן "באמת חשבת לבוא ולשדוד חנות נשק עם הצעצוע תוצרת בית הזה?" והביטה ברובה הביתי שהאיש כיוון אליה, "כלומר, זה לא שאני נגד ייצור עצמי, אבל אתה מבין שעד שתטען את המטאטא הזה שלך, אני אוכל לנקב לך ולחבורה הזו שלך את הרגליים עם הצעצוע שלי" היא אמרה ושלפה מתחת לשולחן רובה שחור מאובזר. "עכשיו אני ממליצה לך על הM16, הוא לא משודרג כמו החמוד הזה שיש לי פה, אבל יש אותם פה בשפע מלפני תקופת השממה, ככה שהם לא כל כך יקרים, אני יכולה לעשות לך ולחברים שלך עסקה ממש טובה אם תבטיחו לי שתתחפפו מהחנות הזו ולא תבואו לעיר הזו יותר לעולם, אה כן ושלא תחזיק יותר את הרובה שלך ככה לעולם" היא אמרה ונגעה עם הקנה של הרובה שלה בכתף של הבחור שעד לא מזמן הניח עליה את הרובה שלו, הוא לא יכל להסתיר את תחושת הכאב במגע במקום.
"כן, ככה לא מחזיקים רובה אף פעם, זה יהרוס לך את הכתף, ואני בטוחה שבמרפאה לא יהיו נחמדים אליך כמוני אם תאיים עליהם ככה"
זה היה עוד יום בתל אביב החדשה, ומתוך חנות פח קטנה יצאו שלושה אנשים לבושי במעילי עור משופשפים, מגפיים כבדות, שיער פנים מסוגנן, עכשיו גם חמושים, עלו על האופנועים שלהם ונסעו הרחק מהעיר.
הסליק נשאר אותו דבר כמו שהיה לפני המלחמה כמעט באורך פלא- פחון יציב יחסית עם השלט "הסליק- חנות הנשק של תל אביב החדשה", דלת עם וילון חרוזים, ולחזית הודבקו תמונות של נשקים, מבנים ואנשים מתקופות ישנות, וכרזה בדף קטן עליה היה כתוב "דרושים עובדים"
~*~*~*~*~*~
חנות הנשק של תל אביב החדשה, הידועה בכינויה "הסליק" מחפשת עובדים! קבוצה קטנה ואיכותית עד 10 אנשים שמעוניינים במשחק עיר מעניין ומגוון ועם קשרים שונים עם דמויות כל הקבוצות, כאחד ממוקדי העליה לרגל של כל הדמויות במשחק.
ליצירת קשר ניתן לשלוח הודעה לקפטנית הקבוצה איה אילן.